פסק-דין בתיק ת"ק 000745/04

1.       התובעת מס' 1 - קטינה (להלן: "התובעת"), הגישה תביעה, באמצעות הוריה - התובעים 2 ו- 3, בגין נזקי גוף שנגרמו לה באירוע מיום 17/12/02.

          הנתבעת, מדינת ישראל, הינה הבעלים והמעסיקה של בית הספר "שקמה" בראשל"צ (להלן: "בית הספר").

2.       לאחר ששמעתי את עדויות התובעת, אם התובעת, מנהלת בית הספר ( להלן:"המנהלת") וטיעוני נציג התובעים ועיינתי בפסיקה שהוגשה על ידיו, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

          אין בכוונתי לפרט בפסק הדין את כל טענות וראיות הצדדים, אולם פסק הדין ניתן לאחר שהבאתי אותם בחשבון.

3.       ביום 17/12/02, התקיים שיעור, בהשגחת מורה מחליף, בכתתה של התובעת שהיתה באותה עת כבת 7שנים. במהלך השיעור ,נכנסה המנהלת לכתה וביקשה מהתלמידים ליטול לידיהם את ספרי הקריאה שהיו מונחים על השולחנות שבסמוך למקומות ישיבתם של התלמידים. התובעת, הלכה לשולחן עליו היה מונח ספרה, נטלה את הספר ממקומו ובמהלך שובה למקומה עלתה על אחד הכיסאות, הכסא איבד את שווי המשקל והתובעת נפלה ונחבלה  בגופה.

          לעובדות המפורטות לעיל הגעתי לאחר תשאול התובעת על ידי בית המשפט בלשכתו, בנוכחות הורי התובעת, נציג התובעים, מנהלת בית הספר ונציגת הנתבעת. התשאול בוצע על ידי בית המשפט בלבד.

         ממצאי התשאול עומדים בסתירה לנטען בכתב התביעה. בכתב התביעה נטען כי המורה המחליף ביקש מהתובעת לטפס על הכיסא על מנת להוריד ספר קריאה - עובדה שנסתרה על ידי התובעת.

          זאת ועוד, עדות המנהלת תמכה בדברי התובעת.

3.       לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי לא הוכח בפני כי היה פגם כלשהו בכיסא וזאת לאחר שכל הכסאות נבדקו על ידי המנהלת וצוות המורים, בסמוך לאחר האירוע, ונמצאו תקינים.

4.       הגעתי למסקנה כי התובעת, באופן בלתי צפוי, עלתה על הכיסא וכתוצאה מכך, התערער שווי משקלו של הכיסא והתובעת נפלה ונחבלה.

5.       בסיומו של הדיון, הבהרתי לצדדים, ובמיוחד לתובעים ונציגם, כי לאור העובדות המפורטות לעיל, איני מוצא מקום להיעתר לתביעה ועל כן הצעתי כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות. נציג התובעים עמד על זכותם של התובעים כי בית משפט יתן את פסק הדין לאחר שישוב וישקול את עמדתו ולאחר שיעיין בפסיקה שהוגשה בפניו.

6.       לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי התובעים, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות. מורי בית הספר אכן חבים בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעת, אולם במקרה דנן, לא שוכנעתי כי המורים הפרו את חובתם זו. המנהלת והמורה המחליף לא יכלו לצפות כי התובעת תעלה על הכסא וגם באם היו מבחינים בעלייתה לכסא, שבוצעה כאמור תוך כדי חזרתה אל מקום מושבה, לא היה בידיהם למנוע את איבוד שווי המשקל של הכסא  ונפילת התובעת ממנו.

          אין בפסיקה שהוגשה על ידי התובעים כדי לסייע בידיהם, שכן הנסיבות שנדונו באותם פסקי דין, אינן ממין הענין.

7.       סוף דבר - הנני דוחה את תביעת התובעים ולפנים משורת הדין מאחר ומדובר בקטינה, איני עושה כן ללא צו להוצאות.

          פסה"ד ישלח לצדדים בדואר.

רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום ‏ו' ניסן תשס"ד , ‏28 מרץ, 2004 בהעדר הצדדים

הראל יחזקאל , שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: